תנ"ך על הפרק - בראשית י - תורה תמימה

תנ"ך על הפרק

בראשית י

10 / 929
היום

הפרק

תולדות בני נח

וְאֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְדֹ֣ת בְּנֵי־נֹ֔חַ שֵׁ֖ם חָ֣ם וָיָ֑פֶת וַיִּוָּלְד֥וּ לָהֶ֛ם בָּנִ֖ים אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃בְּנֵ֣י יֶ֔פֶת גֹּ֣מֶר וּמָג֔וֹג וּמָדַ֖י וְיָוָ֣ן וְתֻבָ֑ל וּמֶ֖שֶׁךְ וְתִירָֽס׃וּבְנֵ֖י גֹּ֑מֶר אַשְׁכֲּנַ֥ז וְרִיפַ֖ת וְתֹגַרְמָֽה׃וּבְנֵ֥י יָוָ֖ן אֱלִישָׁ֣ה וְתַרְשִׁ֑ישׁ כִּתִּ֖ים וְדֹדָנִֽים׃מֵ֠אֵלֶּה נִפְרְד֞וּ אִיֵּ֤י הַגּוֹיִם֙ בְּאַרְצֹתָ֔ם אִ֖ישׁ לִלְשֹׁנ֑וֹ לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶֽם׃וּבְנֵ֖י חָ֑ם כּ֥וּשׁ וּמִצְרַ֖יִם וּפ֥וּט וּכְנָֽעַן׃וּבְנֵ֣י כ֔וּשׁ סְבָא֙ וַֽחֲוִילָ֔ה וְסַבְתָּ֥ה וְרַעְמָ֖ה וְסַבְתְּכָ֑א וּבְנֵ֥י רַעְמָ֖ה שְׁבָ֥א וּדְדָֽן׃וְכ֖וּשׁ יָלַ֣ד אֶת־נִמְרֹ֑ד ה֣וּא הֵחֵ֔ל לִֽהְי֥וֹת גִּבֹּ֖ר בָּאָֽרֶץ׃הֽוּא־הָיָ֥ה גִבֹּֽר־צַ֖יִד לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר כְּנִמְרֹ֛ד גִּבּ֥וֹר צַ֖יִד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃וַתְּהִ֨י רֵאשִׁ֤ית מַמְלַכְתּוֹ֙ בָּבֶ֔ל וְאֶ֖רֶךְ וְאַכַּ֣ד וְכַלְנֵ֑ה בְּאֶ֖רֶץ שִׁנְעָֽר׃מִן־הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא יָצָ֣א אַשּׁ֑וּר וַיִּ֙בֶן֙ אֶת־נִ֣ינְוֵ֔ה וְאֶת־רְחֹבֹ֥ת עִ֖יר וְאֶת־כָּֽלַח׃וְֽאֶת־רֶ֔סֶן בֵּ֥ין נִֽינְוֵ֖ה וּבֵ֣ין כָּ֑לַח הִ֖וא הָעִ֥יר הַגְּדֹלָֽה׃וּמִצְרַ֡יִם יָלַ֞ד אֶת־לוּדִ֧ים וְאֶת־עֲנָמִ֛ים וְאֶת־לְהָבִ֖ים וְאֶת־נַפְתֻּחִֽים׃וְֽאֶת־פַּתְרֻסִ֞ים וְאֶת־כַּסְלֻחִ֗ים אֲשֶׁ֨ר יָצְא֥וּ מִשָּׁ֛ם פְּלִשְׁתִּ֖ים וְאֶת־כַּפְתֹּרִֽים׃וּכְנַ֗עַן יָלַ֛ד אֶת־צִידֹ֥ן בְּכֹר֖וֹ וְאֶת־חֵֽת׃וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ וְאֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י וְאֵ֖ת הַגִּרְגָּשִֽׁי׃וְאֶת־הַֽחִוִּ֥י וְאֶת־הַֽעַרְקִ֖י וְאֶת־הַסִּינִֽי׃וְאֶת־הָֽאַרְוָדִ֥י וְאֶת־הַצְּמָרִ֖י וְאֶת־הַֽחֲמָתִ֑י וְאַחַ֣ר נָפֹ֔צוּ מִשְׁפְּח֖וֹת הַֽכְּנַעֲנִֽי׃וַֽיְהִ֞י גְּב֤וּל הַֽכְּנַעֲנִי֙ מִצִּידֹ֔ן בֹּאֲכָ֥ה גְרָ֖רָה עַד־עַזָּ֑ה בֹּאֲכָ֞ה סְדֹ֧מָה וַעֲמֹרָ֛ה וְאַדְמָ֥ה וּצְבֹיִ֖ם עַד־לָֽשַׁע׃אֵ֣לֶּה בְנֵי־חָ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹֽׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶֽם׃וּלְשֵׁ֥ם יֻלַּ֖ד גַּם־ה֑וּא אֲבִי֙ כָּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר אֲחִ֖י יֶ֥פֶת הַגָּדֽוֹל׃בְּנֵ֥י שֵׁ֖ם עֵילָ֣ם וְאַשּׁ֑וּר וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד וְל֥וּד וַֽאֲרָֽם׃וּבְנֵ֖י אֲרָ֑ם ע֥וּץ וְח֖וּל וְגֶ֥תֶר וָמַֽשׁ׃וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד יָלַ֣ד אֶת־שָׁ֑לַח וְשֶׁ֖לַח יָלַ֥ד אֶת־עֵֽבֶר׃וּלְעֵ֥בֶר יֻלַּ֖ד שְׁנֵ֣י בָנִ֑ים שֵׁ֣ם הָֽאֶחָ֞ד פֶּ֗לֶג כִּ֤י בְיָמָיו֙ נִפְלְגָ֣ה הָאָ֔רֶץ וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יָקְטָֽן׃וְיָקְטָ֣ן יָלַ֔ד אֶת־אַלְמוֹדָ֖ד וְאֶת־שָׁ֑לֶף וְאֶת־חֲצַרְמָ֖וֶת וְאֶת־יָֽרַח׃וְאֶת־הֲדוֹרָ֥ם וְאֶת־אוּזָ֖ל וְאֶת־דִּקְלָֽה׃וְאֶת־עוֹבָ֥ל וְאֶת־אֲבִֽימָאֵ֖ל וְאֶת־שְׁבָֽא׃וְאֶת־אוֹפִ֥ר וְאֶת־חֲוִילָ֖ה וְאֶת־יוֹבָ֑ב כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י יָקְטָֽן׃וַֽיְהִ֥י מוֹשָׁבָ֖ם מִמֵּשָׁ֑א בֹּאֲכָ֥ה סְפָ֖רָה הַ֥ר הַקֶּֽדֶם׃אֵ֣לֶּה בְנֵי־שֵׁ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם לְגוֹיֵהֶֽם׃אֵ֣לֶּה מִשְׁפְּחֹ֧ת בְּנֵי־נֹ֛חַ לְתוֹלְדֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶ֑ם וּמֵאֵ֜לֶּה נִפְרְד֧וּ הַגּוֹיִ֛ם בָּאָ֖רֶץ אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
גומר וגו'. גומר – זו גרממיא אוכן הגירסא בירושלמי מגילה פ"א ה"ט ובערוך ערך גרממיא, בשניהם במ"ם, ויתכן דגירסא זו מכוונת אל תרגום הפסוק ביחזקאל (כ"ז י"ד) מבית תוגרמה – ממדינת גרממיא, והגר"א הגיה בגמרא כאן גרמניא בנו"ן, וכנראה כוון לגירסת תרגום יונתן שכן הוא גורס, אבל לא נתבאר לי למה הכריע כגירסת תר"י נגד גירסת הגמרא הבבלית והירושלמית וגירסת הערוך, וצ"ע. , מגוג – זו קנדיא, מדי – זו מקדוניא בהיא מלכות מקדוניא בימינו באירופא אצל ים התיכון המבדיל בין אירופא לאפריקי. והב"ח הגיה מדי כמשמעו ויון זו מקדוניא, וכ"ה הגירסא בע"י ובירושלמי מגילה פ"א ה"ט, וזה מוסכם לפי שמות המדינות שבימינו שמלכות מקדוניא היא במדינת יון. , יון – כמשמעו, תובל – זו בית אונייקי גבירושלמי מגילה פ"א ה"ט ובמדרשים גירסות שונות בזה, ובמקום בית אונייקי הגירסא ביתוניא. ואמנם נמצא היום חלק ארץ באזיא הקטנה אצל ים השחור בשם ביתהינא. , משך – זו מוסיא דהיא ארץ מוסיא שבאזיא הקטנה סמוכה לארץ ביתהינא, ע' באות הקודם. , תירס – פליגי בה רבי סימאי ורבנן, חד אמר זו בית תירייקי וחד אמר זו פרס היתכן דבית תירייקי שהיא מדינת טהאראקיא שבארץ אנאטאליען. .
(יומא י' א') וסבתה ורעמה וסבתכא. תנא רב יוסף, פקיסתן גוייתא ופקיסתן ברייתא, בין חדא לחדא מאה פרסי והקיפה אלפי פרסי ור"ל דסבתה וסבתכא שמן שוה, אלא דאחת היתה פנימית ואחת חיצונית, ובין חדא לחדא מאה פרסי. [יומא י' ע"א] בבל וגו'. בבל כמשמעה, ארך זה אוריכות, אכד זה בשבר, כלנה זה נופר נינפי זועיין בעזרא (ד' ט') אפרסיא ארכויא בבליא שושנכיא, ופירש"י ארכויא הם בני ארך שנאמר וארך ואכד וכלנה, עכ"ל, ויתכן שגם יתר השמות מכוונים להשמות שבאלו הפסוקים עם איזו שנויים. .
(שם שם) בארץ שנער. תניא, למה נקרא שמה שנער, א"ר יוחנן, שכל מתי מבול ננערו שם חמפני שהיא עמוקה מאד, ואשר ע"כ נקראת בבל [שהיא גם שנער] בשם מצולה וכמש"כ בישעי' מ"ד האומר לצולה חרבי, יעו"ש במפרשים. , ור' אבהו אמר, שמנערת עשיריה טאולי הפי' שאין קיום לעשרם, או שאין העשירות מתקנת נפשם, וכמ"ש בביצה ל"ב ב' עתירי בבל יורדים לגיהנם מפני שאין מרחמין על הבריות, ושנער הוא בבל, כמבואר בפרשה הסמוכה (י"א ב' – ט'). והנה אע"פ שאין הכרח לדרוש מה שנקראת מתחלה שם עיר זו בשם שנער, אך כן דרך חז"ל לדרוש שמות, וכמ"ש בברכות ז' ב' על הפ' אשר שם שמות בארץ (תהלים מ"ו) אל תקרא שמות אלא שמות, יעו"ש, וע"ע בדרשא הבאה מענין זה. ,.
(זבחים קי"ג ב') בארץ שנער. תניא, למה נקרא שמה שנער, שהם מתים בתשנוק בלא נר ובלא מרחץ יעל הפסוק בפ' בא את אשר התעללתי במצרים תרגם יונתן ית מה דשניקית מצראי, ולפי"ז י"ל דהכונה שמתים כמזולזלים והוללים שאין עומדין לפני מטתן בנר ואין רוחצין ומטהרין גופן, שכל אלה הם דרך כבוד ומניעתם – דרך בזיון. וטעם הדבר שנהגו כן י"ל ע"פ מ"ש בשבת כ"ה ב' על הפסוק ותזנת משלום נפשי ( איכה ג') זו הדלקת נר בשבת, נשיתי טובה – זו בית המרחץ, וכתבו המפרשים דתפס רק שני דברים אלו משום דשמן ועצים היו יקרי המציאות בבבל [ושנער היא בבל כמבואר בפרשה הסמוכה ( י"א ב' וט')], ולכן לא שמשו בהם גם לצרכי מתים. ומה שראו חז"ל בכלל לדרוש המלה שנער לענין זה י"ל משום דבלשון רומי הוי באור המלות סינ"י אאו"ר – בלי אור, וסינ"י ארו"ר – בלי מרחץ, וידוע כי חז"ל השתמשו הרבה בלשון רומי, ולאשר כי הברת המלות קרובה למלת שנער לכן דרשוה מענינים אלה, וכן מצינו הרבה לחז"ל שדרשו על יסוד זה שכן בלשון פלוני קורין לדבר פלוני כך וכך, כנודע, ואין להאריך. , דבר אחר, שהם מנועים מן המצות בלא תרומה ובלא מעשר יאנראה דר"ל מן המצות התלויות בארץ. , דבר אחר שנער, שהעמידה שונא וער להקב"ה, ואיזה הוא – זה נבוכדנצר יבע' ישעי' י"ד שהעיז לומר אעלה על במתי עב אדמה לעליון. .
(ירושלמי ברכות פ"ד ה"א) יצא אשור. תנא רב יוסף, אשור זו סליקא יגע' בפ' דברים ג' י' סלכה ואדרעי תרגום ירושלמי סליוקא, ונראה דאין זו סליקא, יען שסלכה בא"י היא וארץ אשור רחוקה ממנה סמוך לבבל. והנה אע"פ דלא הואי אז עיר זו, כתב קרא על שם העתיד, ע' כתובות י' ב' ומש"כ לעיל בפ' בראשית בפסוק הוא ההולך קדמת אשור. .
(יומא י' א') את נינוה ונו'. תנא רב יוסף, נינוה – כמשמעה, רחובות עיר – זו פרת דמישן, כלח – זו פרת דבורסיף ידושניהם נקראין על שם הנהר פרת שעובר בתוכן. [שם שם] ואת רסן. תנא רב יוסף, רסן זו אקטיספון טוהיא במדינת פרס, שכן בגיטין ו' א' מאקטיספון לבי ארדשיר ומארדשיר לאקטיספון, משמע שם שסמוכים הם, וארדשיר היא בפרס, ובעירובין נ"ז ב' איתא בני אקיסטפון ואולי צ"ל אקטיספון, וסופרי דברי הימים מזכירים עיר בפרס בשם קטיזיפון, ויתכן שהיא אקטיספון. .
(שם שם) היא העיר הגדולה. איני יודע אם נינוה העיר הגדולה אם רסן העיר הגדולה טזר"ל על מה קאי הלשון היא העיר הגדולה. , כשהוא אומר (יונה ג') ונינוה היתה עיר גדולה, הוי אומר נינוה היא העיר הגדולה.
(שם שם) ואת החוי. למה נקרא שמם חוי, אמר רב פפא, שהיו טועמין את הארץ כחויא יזכנחש שכל מאכלו עפר, ור"ל שע"י הטעימה היו יודעים ומכירים סגולת הארץ ותכונתה מה ראוי לגדל בה, וכעין מ"ש בפסוק אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ (ס"פ וישלח) אטו כולי עלמא יושבי רקיע הם, אלא שהיו בקיאים בישובה של ארץ, שהיו אומרים מלא קנה זה לזית, מלא קנה זה לגפנים, מלא קנה זה לתאנים, כלומר, במקום זה ראוי לגדל זית ובזה גפן ובזה תאנה, וכדומה. ועיין מש"כ שם מה שנוגע מדרשות אלו לדינא, ובכלל מדרך חז"ל לדרוש שמות עיין מש"כ לעיל אות ט'. .
(שבת פ"ה א') אחי יפת הגדול. יפת גדול שבאחיו היה, [וכתיב (פ' בראשית) ויולד נח את שם את חם ואת יפת, מלמד שדרך חכמתם השיב להו] יחמדחשיב את שם ברישא, ועיין לפנינו לעיל ס"פ בראשית בפסוק ויולד נח את שם את חם ואת יפת, באה דרשא אחרת בענין זה שיפת גדול בשנים משם, וי"ל הא דלא ילפו שם מפסוק זה, משום דכאן אין הכרע דיפת גדול בשנים משם, משום די"ל דהגדול קאי על שם. ועיין ברמב"ן שפירש דהגדול מוסב על שם, ביחס אל חם, שהוא, שם, היה הגדול שבאחי יפת והוא נגד פסוק הטעמים. .
(סנהדרין ס"ט ב')

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך